הליך ביצוע חקירה ותשאול הכולל חקירת חשודים ועדים הוסדר בחוק והגוף העיקרי המוסמך לבצע חקירות פליליות בישראל הינה המשטרה. סמכותה זו נקבעה בסעיף 3' לפקודת המשטרה. קיימים גופי אכיפה שונים שלהם גם ניתנה הסמכות, כגון: שירות הביטחון הכללי, שירותי המודיעין לסוגיהם והמשטרה הצבאית. בסעיף 2 לפקודה הפרוצדורה הפלילית, נקבע כי כל פקיד משטרה מוסמך לחקור כל אדם שיש לו לפי הסברה, מידע בנוגע לעבירה. מלבד סמכות כללית זו ישנה שורה של הוראות חוק שמעניקה לרשויות חקירה מסוימות, סמכות לבצע תשאול וחקירה בתחומים ספציפיים כגון וועדת חקירה פרלמנטרית. בהקשר זה, ניתן לציין את פקודת מס הכנסה המעניקה לחוקרי רשות המיסים סמכויות חקירה של שוטר . בנוסף, חוק ניירות ערך נותן לחוקרי הרשות לניירות ערך סמכויות חקירה. לעומת זאת, חקירה במסגרת הליך של ביקורת שכר ע"י בודק שכר מוסמך הידוע כחקירה פרטית, לא מוסדרת בחוק ומבוססת לרוב מכוח יחסי עבודה ונהלים פנימיים בארגון. יוצא איפה, כי בודק השכר מקבל סמכות מן המעסיק שהינו לרוב מזמין השירות, ועל כן בודק השכר מבצע את החקירה הפרטית בכובעו של נציג המעסיק.
בהעדר סמכות חוקית מוסדרת, נשאלת השאלה, האם לבודק השכר המוסמך ישנה סמכות לבצע תשאול לעובד? חשוב לדעת כי למבקר חקרתי בכלל ולבודק שכר בפרט אין סמכות חוקית לערוך חקירות ולגבות עדויות והסמכות היחידה הינה מעצם היותו נציג המעסיק במסגרת יחסי עובד מעביד ונהלים פנימיים בארגון. העובד אשר מתושאל בחקירה פרטית כאמור לעיל, יכול לסרב לשתף פעולה וזאת כיוון שאין כל סמכות חוקית לבודק השכר לבצע תשאול, אולם ברוב המקרים העובדים חוששים שצעד זה יגרום לפיטוריהם ובוחרים לשתף פעולה.
בשל העובדה כי התשאול אינו מבוצע על ידי גורם מוסמך כאמור לעיל, שהרי מרווח התמרון של העובד רחב יותר בחקירות פרטיות. אך למרות שלבודק שכר אין סמכות חוקית לבצע תשאול, חשוב לדעת כי הדברים שייאמרו במהלך התשאול וחקירה פרטית, יוכלו לשמש כנגד המתושאל במסגרת הליכים פליליים ואזרחיים, לאור הנזקים הכספיים שנגרמו למעסיק. במקרים אילו, יתכן כי בודק השכר יידרש למסור עדות על תוכן התשאול .
האם במסגרת תשאול וחקירה פרטית של עובד החשוד בהפרה ו/או מעילה, המבוצעת על ידי בודק שכר מוסמך, קיימות לעובד זכויות הדומות לזכויות של נחקר בסמכות ?
 
התשובה לשאלה זו הינה כי למתושאל בחקירה פרטית, המבוצעת ע"י בודק שכר מוסמך, קיימות כל הזכויות של נחקר בסמכות אשר נגזרות ממספר חוקים הכוללים בין היתר את:
1) חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
2) חוק האזנות הסתר .
3) חוק הגנת הפרטיות.

להלן פירוט זכויות בסיסיות העומדות למתושאל בחקירה פרטית המבוצעת ע"י בודק שכר מוסמך:
  1. זכות השתיקה.
  2. הזכות לאי-הפללה עצמית.
  3. הזכות להיוועץ בעורך-דין.
  4. הזכות לברר את מהות התשאול.
  5. הזכות לשמירה על כבוד המתושאל.
  6. הזכות לשמירה על פרטיות המתושאל.
 

זכות השתיקה

 
זכות השתיקה בבית המשפט מעוגנת מפורשות בסעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982. הזכות שלא לומר דבר, ולא להשיב לאף שאלה נתונה לחשוד בעת חקירה, ולנאשם בבית המשפט. לפיכך גם למתושאל בחקירה פרטית קיימת זכות זו מאחר והחקירה נעשית ללא כל סמכות. חשוב לזכור כי זכות זו הינה אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.

להלן הצידוקים העיקריים העומדים בבסיס זכות השתיקה:
  1. השימוש באמצעי חקירה פסולים (בלתי סבירים) ובכללם הפעלת לחץ בלתי הולם על החשוד.
  2. הזכות לאי-הפללת עצמית.
  3. חזקת החפות מפשע לפיה אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת.
 

הזכות לאי הפללה עצמית

 
 
בישראל מוסדרת זכות זו בסעיף 47 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א 1971. מדובר בעיקרון משפטי ולפיו, אדם רשאי להימנע מפעולה העשויה להפליל אותו. בליבת העיקרון מצויה הזכות שלא להשיב על שאלות בחקירה לפיכך, לא ניתן לחייב אדם להודות בעובדה או למסור מידע שיביאו להטלת אחריות פלילית. חשוב לציין כי השתיקה או היעדר שיתוף פעולה, לא ישמשו נגד החשוד והנאשם והם לא יענשו על כך. למען הסר ספק, יש חובה לענות על השאלות בתשאול, למעט לשאלות מסוימות שיתכן ויפלילו את המתושאל.
 

הזכות להיוועץ עם עורך דין

 
זכות כאמור מעוגנת בהוראות סעיף 34(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו 1966. זכות כאמור מוכרת בישראל כזכות חוקתית וקמה כבר בשלב התשאול. עם זאת, היא מהווה חלק בלתי נפרד מזכות השתיקה שנקבעה בבית המשפט העליון ע"פ פס"ד: "טוראי רפאל יששכרוב נגד התובע הצבאי הראשי". זכות ההיוועצות בעורך-דין הינה לעיתים רבות, תנאי למימוש זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית.
 
האם מתושאל בחקירה פרטית זכאי לבקש, כי עורך-דין מטעמו יהיה נוכח בחקירה?
 
התשובה הינה חד משמעית כי נחקר בחקירה פרטית המבוצעת ע"י בודק שכר, רשאי לבקש כי עורך דין מטעמו שיהיה נוכח בחקירה. זאת ועוד, שהרי בחקירה פרטית אותו עורך דין יכול להפסיק את הליך התשאול וכן להשתתף בו בצורה פעילה. מאידך, בחקירה בסמכות, לעורך הדין מטעם הנחקר אין כל סמכות להפסיק את התשאול או לקחת חלק בחקירה. בחקירות של רשות המיסים, אין מתירים החוקרים לעורך דין מטעם הנחקר, כלל להיכנס לחדר החקירות.
 

זכות לברר את מהות התשאול

 
על-פי חוק, אדם לא חייב להתייצב לתשאול וזכות המתושאל להתנגד לזימון ולבקש צו מבית המשפט לזימונו וזאת כיוון שקיימת זכות בלתי נפרדת למתושאל לברר את מעמדו בחקירה שיכול להיות כעד או כחשוד. לפיכך, מתושאל בחקירה פרטית של בודק שכר ובדומה לחקירה משטרתית, זכאי לדעת במה הוא חשוד ומהי מהות העבירה. על בודק השכר, לציין כבר בתחילת התשאול את מהות העבירה, החשדות וזאת כדי לנהל הליך תקין של תשאול. מומלץ להזהיר את המתושאל כי כל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו.
 

שמירה על כבוד המתושאל

 
סעיף כאמור מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הליך התשאול המבוצע ע"י בודק השכר, הינו אירוע לא נעים אשר מציב את העובד בסיטואציה מביכה, הן כלפי עובדי הארגון והן כלפי משפחתו ועלולה לפגוע בכבודו. חרושות השמועות בארגון נוכח תשאול וחקירת העובד עלולים לפגוע במעמדו ולגרום לעובד נזק בריאותי, עוגמת נפש או נזק כלכלי בשל סיום העסקתו הרבה לפני הגשת מסקנות הדוח. על כן במסגרת התשאול, זכאי העובד לכך שלא יפגעו בכבודו ובמעמדו. יש להימנע מאמירות פוגעות על רקע מין, גזע או דת, וכן אין לאיים על העובד בדרך של פיטורים, או פניה למשטרה במידה שלא ישתף פעולה. בודק השכר חייב לזכור כי איום כאמור נכנס לגדר סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין ועשוי להכשיל את כל הליך התשאול.
 

שמירה על פרטיות המתושאל

 
זכות זו מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. סעיף 32 לחוק קובע כי:" חומר ראיות שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית משפט". פרק א' בחוק כאמור, דן באיסור על פגיעה בפרטיותו של אדם ומגדיר פגיעה בפרטיות כאחד מאלה:

  1. צילום אדם שהוא ברשות היחיד.
  2. הפרה של חובת הסודיות שנקבעה בדין.
  3. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות בהן עלול הפרסום להשפיל או לבזות.
  4. העתקת תוכן של מכתב שלא נועד לפרסום.
  5. האזנה האסורה על פי חוק.
  6. בילוש או התחקות אחרי אדם.
  7. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם.

בנוסף יש להימנע מחיפוש בבגדיו, בתיקו האישי ובמגרות נעולות. עיון בדואר אלקטרוני במקום העבודה עלה בדיונים בבתי המשפט לא אחת והעיקרי שבהם נקבע בפסק דין טלי איסקוב ענבר נגד מדינת ישראל. בפסק דין זה נקבעו דרישות מחמירות לצורך עיון דוא"ל של העובדים.

על בודק השכר לדעת כבר בתחילת התשאול, במהלך איסוף המידע, מהי מטרת התשאול. על בודק השכר לדעת עד כמה חשובה למעסיק ההודאה מצד העובד ולבצע את התשאול מבלי לפגוע בזכויות העובד. היה ובמידה והמעסיק או מי ממנהליו הבכירים מעוניינים לחקור את נסיבות המקרה ובכוונתם לתובע בהליך פלילי אזרחי, כי אז יש לכמת את הנזק בגין ההפרות שנתגלו כולל קנסות ונזקים בגין עיצומים כספיים שהוטלו. במקרים אילו רצוי לנהל את התשאול באופן שבו יקבל בודק השכר הודאה מהעובד גם במידה שבית המשפט יקבע שאין לקבלה במסגרת הליך פלילי. יש להזהיר את המתושאל כי כל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו. חשוב לבודק השכר לזכור כי ההחלטה, אם לקבל הודאה, ניתנת לבית המשפט בלבד שבוחן את מכלול הראיות ועשוי לזמן את בודק השכר כעד מומחה בשל איסוף הראיות וקבלת הודאה מהעובד במסגרת ביצוע בדיקות השכר.
 
 
 
בדיקות שכר תקופתיות
 
 
צור קשר
 
התקשר אלינו
 
052-8855244
 
השאר פרטים ואנו ניצור איתך קשר